פסק-דין בתיק בג"ץ 4715/04

השופטת ד' ביניש:

           העתירה שלפנינו הנה השנייה בתוך חודשים ספורים שעניינה הכרזת המשיב על המאחז "טל בנימין" כשטח מתוחם, על-פי הסמכות שניתנה לו בצו בדבר מבנים בלתי מורשים (הוראת שעה) (יהודה ושומרון) (מס' 1539), תשס"ד-2003 ובצו התיקון לצו זה.

           ביום 26.2.04 דחה בית משפט זה בבג"ץ 898/04 את טענתה של העותרת כי ההשגה שהגישה בגדרי הצו הנדון נדחתה שלא כדין וללא עיון במסמכים שהציגה, המבססים לדבריה את זכותה במקרקעין עליהם הציבה מבנה יביל. בית המשפט קיבל את טענת המדינה לפיה ההשגה נדחתה לאחר שהמסמכים שהגישה העותרת העלו כי הרשות שניתנה לה היא לשימוש חקלאי בלבד במקרקעין ולא להקמת מבנה עליהם. בית המשפט קבע כי הצווים הוצאו כדין וכי אין מקום להתערב בהכרזה על-פיהם. 

           בעתירתה הנוכחית טענה העותרת כי בעקבות הצהרת המשיב בעתירה הראשונה, פעלה וקיבלה מבעלי הקרקע אישור המסמיך אותה להשתמש בקרקע אף לצורך בניה והגשת תכניות. כן פנתה באמצעות חברה העוסקת ברכישה ורישום זכויות לקמ"ט רישום מקרקעין וביקשה רישום זכויותיה. על סמך בקשה זו, כך טענה העותרת, יש מקום לכבד את ההסכם שחתמה עם בעלי הקרקע ולרשום את זכויותיה במקרקעין. כן מבקשת העותרת כי יוצא צו ביניים המורה למשיב להימנע מכל פעולת הריסה או פינוי בשטח האמור.

           לאחר שעיינו בעתירה, בנספחים שצורפו ובתגובת המדינה לה, שוכנענו כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת העדר עילה המצדיקה התערבות בית משפט זה. כאמור, בבג"ץ 898/04 נקבע כי העותרת לא ביססה קיומה של זכות קניינית בקרקע המאפשרת לה הקמת מבנים. בעתירה הנוכחית, על המסמכים שצורפו לה, אין כדי להצביע על שינוי מערך הזכויות בקרקע, באופן המקנה לעותרת כיום זכות להקים מאחז. אם יהיו בידי העותרת הוכחות מספיקות לביסוס זכויותיה, תוכל לפנות למפקד הצבאי ואף לבית משפט זה.

           אשר על כן, העתירה לצו על תנאי וצו ביניים נדחית.

           ניתן היום, כ"ז באייר תשס"ד (18.5.04).

ה נ ש י א                                  ש ו פ ט                                     ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   קו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: